על זברות יום האהבה
חיות עדר, חיות בקרב הקבוצה אליה הן שייכות
(אריות, פילים, זברות וכו')
איך חיה יודעת שהיא בעדר אליו היא שייכת?
לפי סימנים שונים.
בפינתנו היום – הזברות.
סייח הזברה יזהה את הקבוצה אליה הוא שייך, בין היתר – לפי הפסים.
אבל איך יזהה את אמא שלו? הרי לכולן יש פסים?!?!!!
אז זהו, שמסתבר, שאין אף זברה בעולם שהפסים שלה זהים לשל אחרות.
האמת היא, שהדבר הראשון שסייח הזברה פוגש בחייו
הוא לא אחר מה…טוסיק של אמא שלו,
כדי שיכיר את הפסים היחודיים שלה.
כך ידע, בין אינסוף הפסים בעדר, אילו מהם של אימו.
ולמה את הטוסיק? כדי שידע אחרי מי ללכת.
ראו הוזהרתם –
לא הייתי ממליצה להפנות את הטוסיק
כמתודת הובלה בקרב בני אדם.
יש מצב שכאן זה פחות יעבוד.
ואיך זה בכלל קשור ליום האהבה?
כנהוג אצלי בקודש, יום האהבה אינו מוקדש רק לזוגות,
אלא לכולכם.
לקבוצות האנשים באשר הן,
לזוגות,
משפחות (בעלי או חסרי פסים)
ולפני הכל – לכל אחד ואחת מכם, כאנשים נפרדים ושלמים.
גם לנו, בני האדם, ישנה הנטיה לחפש את קרבת האנשים שדומים לנו,
איתם נרגיש בנח להיות מי שאנחנו.
יש קבוצות שלא בוחרים – כמו המשפחה אליה נולדנו או זו שהולדנו.
יש קבוצות שכן – כמו חברים, מקום עבודה וכמובן בני זוג.
לכבוד יום האהבה, אני מאחלת לכולנו –
שנמצא
נעריך
ונוקיר
את האנשים שגורמים לנו להרגיש אהובים
בדיוק כפי שאנחנו, Inside-out
כולל הפסים הלבנים שלנו
וגם אלה השחורים
ושנזכור, גם בתוך קבוצה נפלאה כזאת,
שדומים ככל שנהיה לחברי הקבוצה,
אין עוד אפילו אחד שזהה לנו לחלוטין
בעולם!
(אמרה התאומה הזהה, ועומדת מאחורי כל מילה)
להרגיש בבית ולזרום בקבוצה שבחרנו – זה אחלה
להבלע, להעלם, לשנות את עצמנו בשביל אחרים וכו – פחות.
(זה גם לא באמת יעבוד, לא לאורך זמן, זה בטוח)
קחו פרויקט לשנה הקרובה (כמו כל שנה אחריה) –
שחררו קשרים שפחות עושים לכם טוב
והרבו בקשרים שמעלים על פניכם חיוך
ומחממים את לבכם
זיכרו לאהוב את עצמכם
ואת כל מה שמיוחד בכם, י'זברות…
זה הכי חשוב
מפה הכל מתחיל
כל אחד מכם הוא One of a kind
מיצאו את האנשים בקירבם תרגישו אהבה
ותגלו – אושר.
יום אהבה שמח!