הספר הירוק

לפני כמה זמן חיפשתי בטירוף ספר ירוק שנעלם לי.

שלחתי הודעות לכל מי שאולי השאיל אותו ממני והקפדתי לציין שהוא ירוק.

נכון, אמרתי שזה הספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד".

נכון, ציינתי שהוא של סטיבן קובי.

נכון… אז? עדיין לא מצאתי אותו, כי חיפשתי ספר ירוק.

רק שיש בעיה אחת, הספר בכלל לא ירוק.

אין בו אפילו טיפת ירוק!

ואז חשבתי על זה, שלפעמים אנחנו כ"כ נעולים על משהו,

עד שאנחנו מפספסים את האמת הפשוטה שמונחת לנו ממש מתחת לאף.

בעבודה הראשונה שלי כשכירה, עבדתי כמלצרית בפאב ולא סבלתי את המעסיק שלי.

כל הזמן קיטרתי והתעצבנתי בגללו, בקיצור… רחמים על אלה שהיו סביבי.

יום אחד אמר לי מישהו – אז תתפטרי!

זה נשמע די מטופש בפרספקטיבה של היום,

אבל קשה לי לתאר את תחושת השחרור שהציפה אותי.

מאז שהייתי קטנה תמיד עבדתי עם המשפחה במשק החקלאי של ההורים,

אבל זו היתה הפעם הראשונה שעבדתי כשכירה,

ולכן מה שלאחר היה נראה טריויאלי, עבורי היה תגלית עולמית!

הבעיה – המעסיק המאוס, הציפה את כל עולמי, ממש כמו החיפוש אחר הספר הירוק,

הפתרון – למעשה היה מונח לפניי כל הזמן, כל שנותר לי היה להחליט מתי להשתמש בו.

תחשבו על אדם שעומד עם הרכב תקוע בבוץ, או כל אדם ששקוע בבעיה –

אם מרב תסכול ורצון להשתחרר ילחץ על הגז בשיא הכח,

האוטו יתחפר יותר.

לעומת זאת, אם יצא מהאוטו, יעשה הערכת מצב

(כמה עמוק שקעתי, מה הכלים שהעומדים לרשותי),

ובמקרה הצורך יזמין עזרה חיצונית

(גרר במקרה של הרכב,

אימון אישי במקרה של בעיות אחרות בחיים שלא מצאתם להן פתרון) –

בעזרת הכלים הנכונים, יצליח לצאת מהבוץ.

כך בסיפור על הרכב, וכך בחיים בכלל.

אם אתם עומדים מול משהו שנראה לכם שהפעם – זה כבר גדול עליכם.

תחשבו על הסיפור שלי על הספר הירוק

או על הרכב בבוץ

או כל סיפור שיזכיר לכם – שתמיד יש פתרון.

ולא פעם הוא נמצא ממש מתחת לאף.

במקרה של התשובות לשאלות הגדולות בחייכם,

הן נמצאות… בתוככם.

איך להוציא את המידע היקר שבכם החוצה כדי ליישם אותו בחיים?

את זה נעשה יחד בתהליך האימון.

בספרו, כותב קובי, שההרגל השביעי של אנשים אפקטיבים במיוחד

הוא שיפור מתמיד.

זכרו שתמיד יש לנו לאן לצמוח 😊

זאת האמת הפשוטה.

יש לי 2 דברים לאמר על הספר שבתמונה:

א.         הוא לא ירוק חחח

ב.         למי שטרם קרא, למה אתם מחכים?